עו"ד אלינור מתיתיה ממשרד עו"ד אלינור מתיתיה ומיכל הראל הגישה לאחרונה ערר מנומק ומשכנע לבית המשפט העליון, בעקבותיו בוטלה החלטת מעצר שנויה במחלוקת. במרכז הערר עמדה הטענה כי המשך המעצר של לקוח המשרד מהווה פגיעה אנושה ובלתי מידתית בזכויותיו, וזאת לאור אי עמידה בתנאים המחייבים הקבועים בסעיף 60 לחוק המעצרים.
סעיף 60 לחוק המעצרים קובע כי על בית המשפט לשחרר עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום, אם תוך 30 יום מיום הגשת כתב האישום המשפט לא החל בשמיעת הראיות או העדויות. כלומר, החוק מתנה את המשך המעצר בהתקדמות ממשית של ההליך הפלילי בפרק זמן מוגדר.
עו"ד מתיתיה הדגישה כי דרישה זו משקפת את האיזון העדין שביקש המחוקק ליצור בין הצורך בשמירה על ביטחון הציבור לבין הגנה על זכויות היסוד של הנאשם, ובראשן חזקת החפות והזכות לחירות. היא הסבירה כי מגבלת 30 הימים נועדה למנוע מעצרים ממושכים ללא הצדקה של ממש ולתמרץ את הרשויות לקדם את ההליך במהירות הראויה.
היא ציטטה שורה של פסקי דין תקדימיים שעיגנו את חשיבותו של סעיף 60 ואת הצורך לפרשו ולאוכפו בצורה דווקנית. כך למשל, בבש"פ 8823/07 פלוני נ' מדינת ישראל נקבע כי יש לשחרר עצור שחלפו 30 הימים גם אם העיכוב נגרם בשל מחדלי התביעה. בבש"פ 3155/04 זאנו נ' מדינת ישראל אף נאמר שיש להחיל את הסעיף גם כאשר הדיון התחיל אך לא נשמעו ראיות.
על בסיס האמור, הציגה עו"ד מתיתיה תמונה ברורה של הפרה בוטה של סעיף 60 במקרה של לקוחה. לטענתה, חרף חלוף למעלה מ-30 ימים מהגשת כתב האישום נגדו, לא רק שהמשפט לא החל, אלא שכלל לא נערכה הקראה של כתב האישום בנוכחותו כנדרש.
עוד טענה כי הנימוקים שהועלו על ידי התביעה להצדקת העיכוב, ובראשם טענות מינהליות וטכניות בדבר קשיים בהזמנת העצור לדיון, אינם יכולים להכשיר את ההפרה הברורה. היא ציינה כי על פי הפסיקה, טענות מסוג זה אינן מאיינות את החובה שבסעיף 60.
עו"ד מתיתיה הוסיפה וטענה כי אי העמידה בדרישות החוק גרמה במקרה זה לפגיעה מהותית וחמורה בזכויות העצור, שנותר מאחורי סורג ובריח תקופה ארוכה ללא ביקורת שיפוטית אפקטיבית ותוך דריסת זכותו להליך משפטי הוגן ומהיר.
בסיכומו של דבר, נימוקיה המשכנעים והמבוססים היטב של עו"ד מתיתיה הניעו את העליון לקבוע שהארכת המעצר בנסיבות הללו, מבלי לקיים דיון לגופו של עניין ומבלי להתחשב במעצר הלא חוקי לא היו צודקות והורה למחוזי להתחשב בכלל הנסיבות לרבות מעצרו של עציר שנכלא תקופה ממושכת ללא הליך כדין
החלטה זו מהווה תזכורת חשובה למעמדו המכריע של סעיף 60 כמגן על זכויות העצור, ולצורך בפרשנות ויישום מחמירים של הוראותיו. היא גם מדגימה את חשיבותה של עבודה משפטית איכותית והמסורה אשר הצליחה להעמיד במרכז את הפגיעה הקשה בלקוחה ולהבטיח את שמירת זכויותיו בכל הנוגע לשהייתו במשמורת בלתי חוקית.
